#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו. מדוע צריך שני פסוקים לרבות אמה להענקה וכי תשלחנו ואף לאמתך? 	"כתבו התוס' (ד""ה אמה) דתרוייהו צריכי דאי לאו לאמתך לא הוה ילפינן הענקה באמה העבריה מוכי תשלחנו כיון דלא אשכחן בה הענקה כלל, ואי לא וכי תשלחנו מאף לאמתך לא הוה שמעינן אלא ביוצאת בשש <sup>לו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לו.  כתב הרשב""א  (ד""ה יכול)  ואכתי לא ניחא לי דהא כתיב אחיך העברי או העבריה הקיש הכתוב עבריה לעברי, א""כ אף לאמתך למה לי. ואפשר לומר דאי לאו דכתב ואף לאמתך הוה אמינא דרחמנא מיעטה מדכתיב בהענקה לא תשלחנו ריקם ולא כתיב ולא תשלחם ריקם.</span>"	קידושין תוס' יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עז. עבד שחלה מתי צריך להשלים ומתי אין צריך להשלים? 	"חלה שלש א""צ להשלים חלה ארבע [ופרש""י כל שחלה יותר משלש] צריך להשלים. ואם עושה מעשה מחט אפלו חלה כל שש א""צ להשלים."	קידושין יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. בכמה סלעים שווי ההענקה ומנין? 	"לר""מ חמישה עשר סלעים דיליף ריקם ריקם מבכור ושדי ריקם אצאן ריקם אגורן וריקם איקב. לרבי יהודה שלשים סלעים דיליף נתינה נתינה מנזק שור המועד שהרג את העבד. לר""ש חמישים סלעים דיליף מיכה מיכה מערכין, וכיון דכתיב אשר ברכך ה' אלהיך יליף מהערך הגבוה שבערכין."	קידושין יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט. מדוע פירטה התורה צאן גורן ויקב? 	"לר""מ ללמד ששיעור ההענקה חמישה עשר סלעים שהם חמישה סלעים מכל אחד מהם. לר""י ולר""ש מה צאן גורן ויקב מיוחדים שישנם בכלל ברכה אף כל שישנם בכלל ברכה. וצריכא דאי כתב רחמנא צאן הוה אמינא בעלי חיים אין גידולי קרקע לא כתב רחמנא גורן, ואי כתב גורן הוה אמינא גידולי קרקע אין בעלי חיים לא כתב רחמנא צאן, יקב לר""ש למעוטי כספים ולראב""י למעוטי פרדות ובתוס' (ד""ה למר) הביאו גירסא שכ""ש שממעט כספים. ולתוס' נראה לגרוס לר""ש לרבות פרדות ולראב""י לרבות כספים."	קידושין יז ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ. מה המעלה של פרדות ומה המעלה של כספים לענין ענק ע""ע? "	פרדות משבחן בגופייהו. כספים עביד בהו עיסקא.	קידושין יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. באלו שלשה דינים בן קם תחת אביו ומנין? 	שמייעד אמה עבריה בכסף מקנתה דכתיב ואם לבנו ייעדנה. לשדה אחוזה שאם לקחה בנו של מקדיש אינה יוצאה הימנו ביובל להתחלק לכהנים. ושעבד עברי עובד אותו אם מת אביו. שהתורה כתבה שיש שקם תחת המת ולא פירשה אם בן או אח ומרבים את הבן שכן קם תחת אביו ליעוד, ואין לטעון ששמא יש לרבות האח כיון שקם תחת אחיו ליבום כיון שאין יבום אלא במקום שאין בן, הא יש בן אין יבום.	קידושין יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פב. האם יורש מדאורייתא או מדרבנן 1) גוי את גוי 2) גר את הגוי 3) גוי את הגר 4) גר את הגר? 	1) יורש מדאורייתא.<br>2) יורש מדרבנן.<br>3) אינו יורש.<br>4) אינו יורש.	קידושין יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פג. האם רוח חכמים נוחה מהמחזיר הלואה או פקדון לבן הגר ומדוע?<br>	"לרש""י המחזיר הלואה לבן הגר שנולד בקדושה אף שהורתו שלא בקדושה רוח חכמים נוחה הימנו ופרש""י (בד""ה ולידתו) דאל""כ לא יחזירו אף לישראל גמור, ור""ת (בתוד""ה כאן) פירש שהמלוה עשה לו טובה ואם לא יחזיר הרי הוא משלם רעה תחת טובה. אך להחזיר הלואה לבן הגר שנולד שלא בקדושה אין בכך מעלה כלל כיון שאינו יורש את אביו. וכתבו התוס' בשם ר""ת דאין מעלה להחזיר פקדון לבן הגר אפילו אם לידתו בקדושה שלא עשה עמו חסד שהפקיד אצלו אלא אדרבה הוא עשה עמו חסד שטרח בשמירתו. ודעת ר""י (בתוס' שם) שאם מחזיר הלואה או פקדון לבן הגר שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אין רוח חכמים נוחה ממנו דאתי לאחלופי ולשוויה ישראל גמור ואם ייבם אשת אחיו יאמרו שאינה זקוקה עוד לאחיו שהיתה הורתם ולידתם בקדושה. אך באופן שלידתו של הבן שלא בקדושה המחזיר לו רוח חכמים נוחה הימנו כיון שידוע לכל שהוא גר <sup>לז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לז.  והרשב""א  (ד""ה ויש)  כתב שבלידתו בקדושה אין רוח חכמים נוחה מהמחזיר שאין כאן חשש שמא יחזור לסורו נוחה הימנו דלמא יחזור לסורו, כיון שלידתו בקדושה. אבל הורתו דומיא דגר את הגוי. ולידתו שלא בקדושה רוח חכמים</span>"	קידושין יז: - יח. ותוס'		
